הרבי מליובאוויטש מלך המשיח, רבי מנחם מענדל שניאורסון, הוא המנהיג השביעי בשושלת אדמו"רי חב"ד. הרבי מתואר כאישיות הפנומנאלית ביותר של זמננו. עבור מאות ואלפי חסידיו ומיליוני מעריציו ואוהדיו על פני כדור הארץ – הוא "הרבי", האישיות הדומיננטית ביותר ביהדות, וללא ספק האדם שיותר מכולם אחראי לרגש את מצפונה ולהביא להתעוררותה הרוחנית של יהדות העולם.
ב- 1902, בי"א בניסן, בניקולייב שברוסיה, נולד הרבי להוריו: הגאון והמקובל רבי לוי יצחק, ואשתו הרבנית חנה שניאורסון ז"ל. הוא נינו של ה"צמח צדק", השלישי לאדמו"רי חב"ד, וקרוי על שמו, מנחם מענדל. (בזמן שאביו הרבי לוי יצחק, הוגלה על-ידי הסובייטים לכפר מרוחק ברוסיה האסיאתית, גילתה אמו הרבנית חנה (1880-1964) אומץ לב ותושיה רבה; כך, למשל, היא התייגעה בעמל רב לייצר דיו מעשבים שונים שליקטה בשדות, כדי שיוכל להעלות על הכתב את פרשנותו על הקבלה ועל נושאים אחרים בתורה).
ישנו סיפור המסופר על שנות ילדותו של הרבי, אשר דומה והוא מסמל את מטרת חייו. כשהיה בן תשע צלל מנחם מענדל הצעיר לתוך הים השחור, כדי להציל ילד קטן שטבע בים. נראה שכבר מאז ילדותו, שלטה בתודעתו התחושה ש"יש להציל חיים"; המודעות ליהדות הטובעת בהתבוללות, בורות וניכור ואין שומע את זעקתה; יהודים בגטאות, בקהילות מבודדות, תחת משטרים מדכאים.
מאז היותו ילד הפגין חריפות שכלית עצומה. כשהגיע לגיל בר-מצווה, נחשב הרבי לעילוי בתורה. בשנות העשרה הוא צלל במעמקי לימוד התורה, כשהוא בקי בש"ס ופוסקים ובכל ספרי החסידות.
בשנת 1929 נשא הרבי לאישה את בתו של האדמו"ר הקודם, הרבנית חיה מושקא, בוורשה. (הרבנית שנולדה ב- 1901 נבחרה על ידי אביה, האדמו"ר הקודם, ללוותו אל הגלות הכפויה לקוסטרומה ב- 1927. הייתה רעייתו של הרבי במשך 60 שנה; נפטרה בכ"ב שבט ב- 1988).
ביום שני, כ"ח בסיוון, ה'תש"א (23 ביוני 1941) הגיעו הרבי והרבנית לארה"ב, לאחר שניצלו באופן נסי, בחסדי השם, מן השואה האיומה באירופה. יום הזה הוא ציון דרך להתחלת המבצעים החדשים בחיזוק והפצת התורה והיהדות בכלל, ותורת החסידות בפרט, באמצעות ייסודם של שלושה ארגונים חב"דיים מרכזיים תחת מנהיגותו של הרבי: 'המרכז לענייני חינוך', 'הוצאת ספרים "קהת" (קרני-הוד-תורה)', ו'מחנה ישראל' – לשכה לשירותים חברתיים. זמן קצר לאחר הגעתו התחיל הרבי לכתוב את הגיגיו למסות חסידיות וקבליסטיות שונות. כשהתפרסמו כתביו התגלתה גאונותו על ידי תלמידי חכמים בכל העולם.
בשנת 1950, לאחר פטירת חמיו, הרבי הקודם, נעתר הרבי להפצרות החסידים וקיבל עליו את המנהיגות של תנועת חב"ד. המטה הראשי של חב"ד, בית מדרשו של הרבי, נמצא ב-770 Eastern Parkway בברוקלין שבניו-יורק. מוסדותיה ופעילויותיה של חב"ד קיבלו מימדים חדשים. מדיניות ההפצה לכל יהודי באשר הוא שאפיינה את חב"ד תורגמה למעשים, כאשר מרכזי חב"ד ובתי חב"ד נפתחו באלפי נקודות ברחבי העולם.
הרבי בישר כי דורנו הוא דור הגאולה וכי עלינו מוטלת החובה להתכונן בעצמנו ולהכין את סביבתנו לקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש!